03-5478989
יישוב סכסוך - החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה 

ביום 17.7.16 נכנס לתוקפו החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) תשע"ה – 2014 (להלן: "החוק").
מטרת החוק: 
מטרת החוק, כפי שהיא מוגדרת בסעיף 1 לחוק, היא לסייע לבני זוג ולהורים וילדיהם ליישב סכסוך משפחתי ביניהם בהסכמה ובדרכי שלום תוך צמצום הצורך בהתדיינות משפטית, ומתוך התחשבות במכלול ההיבטים הנוגעים לסכסוך ובטובתם של כל ילדה וילד. 
יובהר כי החוק נכנס לתקופת ניסיון בת 3 שנים בלבד, במהלכה יבחנו כיצד מיושם החוק בפועל והאם הוא מצליח להשיג את המטרות לשמן הוא נחקק, ולכן החוק מוגדר כהוראת שעה. 

אז מה למעשה קובע החוק? 

על פי החוק החדש לא ניתן להגיש לבית המשפט או לבית הדין הדתי (אצל יהודים בית הדין הרבני) תובענה בסכסוך משפחתי, אלא קודם לכן יש לפנות לאחת מערכאות השיפוט בבקשה ליישוב סכסוך.  
בקשה ליישוב סכסוך היא בקשה קצרה ומתומצתת מאוד, אשר מטרתה להתחיל תהליך של יישוב סכסוך משפחתי בין צדדים אשר נתגלע ביניהם סכסוך משפחתי וזאת חלף פניה ישירה בתובענה לערכאות השיפוט.  
החוק מגדיר בפירוש מהי תובענה בסכסוך משפחתי, כלומר מי נכנס בגדרי החוק ומחויב לפעול בהתאם לאמור בו, באלו נסיבות וכדלקמן: 
תובענה בין בני זוג, בין הורים או בין הורים לילדיהם בכל אחד מהעניינים האלה: 
1. ענייני נשואין וגירושין.
2. יחסי ממון בין בני זוג, לרבות תובענה כספית או רכושית הנובעת מהקשר בין בני הזוג ולמעט תובענה בענייני ירושה. 
3. מזונות או מדור של בן זוג או של ילדה או ילד. 
4. כל עניין הנוגע לילדה או לילד לפי חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות, התשכ"ב – 1962, למעט תובענה לפי חוק אמנת האג (החזרת ילדים חטופים), התשנ"א – 1991. 
5. אבהות או אמהות לגבי ילדה או ילד.  

כיצד החוק משנה את מה שהיה לנו עד עתה בדיני המשפחה? 

בניגוד לתהליך שהיה עד היום, במסגרתו צד החפץ בנקיטת הליכים משפטיים בעניינים המפורטים לעיל, רשאי היה לפנות לערכאות השיפוט בתביעה ו/או בקשה מטעמו בהתאם לנסיבות, הרי שבעקבות החוק החדש, לא ניתן לעשות כן בעניינים המצויינים לעיל אלא ראשית יש לפנות כאמור בבקשה ליישוב סכסוך – לפיה מתחילים הצדדים את התהליך החלופי לניהול הליכים משפטיים. 

מהו התהליך החל ע"פ החוק במסגרת הבקשה ליישוב סכסוך? 

ברגע שהוגשה בקשה ליישוב סכסוך מטעם מי מהצדדים, אזי יוזמנו הצדדים לפגישות ביחידת הסיוע שליד בית המשפט או בית הדין הרלבנטי, בהתאם למקום בו הוגשה הבקשה ליישוב סכסוך. התהליך מוגדר משך 4 פגישות.
החוק קובע בפירוש כי הפגישות ביחידת הסיוע הן פגישות מידע, היכרות ותיאום (המכונים בקצרה "פגישות מהו"ת"). במסגרת זו מוסרים הצדדים מידע בנוגע לכל העובדות הרלבנטיות לסכסוך לרבות בנוגע לעיסוקם, מספר הילדים המשותפים ו/או הלא משותפים (אם יש), הרכוש שקיים לכל אחד מהצדדים ולשניהם יחד, רצונותיהם וצוריכיהם של הצדדים המעורבים בסכסוך ולמעשה מדובר בהכרות הצדדים והסכסוך שביניהם תוך ניסיון לערוך תיאום בין צדדים – כלומר, במילים אחרות, מעין גישור בנקודות שבמחלוקת. 
הפגישות ביחידת הסיוע הן חובה ועל הצדדים להתייצב בעצמם בהתאם להזמנה שיקבלו – דינה של הזמנה לפגישת מהו"ת כדין הזמנה לדיון בבית משפט. 
יחידת הסיוע רשאית להיפגש עם כל אחד מהצדדים בנפרד. 
ע"פ החוק כל פגישות המהו"ת יתקיימו בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה. יחידת הסיוע רשאית להאריך את התקופה פעם אחת למשך 15 יום נוספים. 
בתום הפגישה האחרונה ביחידת הסיוע, תמליץ יחידת הסיוע בעניין התאמת ההליך ליישוב הסכסוך בעניין הצדדים. 
בתום 10 ימים לאחר הפגישה האחרונה ביחידת הסיוע רשאים הצדדים או מי מהם להודיע כי הם מעוניינים להמשיך בהליך חלופי ליישוב הסכסוך, או שלא. את המשך ההליך ניתן לעשות רק בהסכמת כל הצדדים הנוגעים בדבר (למעט קטינים). 
לכן מתווספים למעשה עוד 10 ימים לתקופה האמורה, במהלכם ממתינים הגורמים הרלבנטיים להגשת הודעת הצדדים. 
בסה"כ מדובר בתהליך שאורך עד לנקודה זו משך 70 ימים ממועד הגשת הבקשה. בשלב זה ייתכנו שני מצבים עיקריים:  
מצב ראשון - שני הצדדים הודיעו ו/או הסכימו על רצונם בהמשך ניהול הליך אלטרנטיבי להליך המשפטי – ואז יחול עיכוב הליכים הדדי לתקופה מוסכמת בכתב בין הצדדים, ואשר בתומה ייתכן ויחתם הסכם בין הצדדים, או שלא. 
במידה ולא נחתם הסכם תחול תקופה נוספת של עיכוב הליכים בת 15 ימים, במהלכה קיימת זכות קדימה לצד שפנה בתחילת הדרך בבקשה ליישוב סכסוך לבית המשפט או לבית הדין להגיש תובענה מטעמו לערכאה המשפטית המוסמכת – ע"פ בחירתו.
מצב שני - הצדדים ו/או מי מהם הודיעו על רצונם להפסיק את הליך יישוב הסכסוך – במצב דברים זה, תחול כבר בנקודה זו התקופה הנוספת של עיכוב הליכים בת 15 ימים, במהלכה קיימת זכות הקדימה כאמור לעיל. 
תשומת הלב, כי בסיכום הכולל, מדובר בתקופה כוללת של 85 ימים ממועד הגשת הבקשה ליישוב סכסוך, ועד אשר ניתן לפנות בתובענות לביהמ"ש. 

אז מתי מותר ו/או אפשר לפנות בתביעות? 

בתום 70 ימים של התהליך הכולל, וככל שהצדדים לא האריכו בהסכמה את תקופת עיכוב ההליכים לצורך המשך תהליך אלטרנטיבי, אזי משך 15 ימים לאחר מכן יכול רק הצד שפנה ראשון בבקשה ליישוב סכסוך, לפנות בתביעות מטעמו לערכאות השיפוט ע"פ בחירתו וזוהי זכות הקדימה "שהרוויח" הצד אשר הגיש ראשון את הבקשה ליישוב סכסוך. 
בתום 15 ימים אלו, יכול גם הצד השני שלא הגיש את הבקשה ליישוב סכסוך לפנות לערכאות השיפוט בתביעות מטעמו, ככל שהצד הראשון לא פנה קודם לכן באותם נושאים. 

ומה קורה בינתיים בכל הנוגע למזונות הילדים ו/או חלוקת זמני שהות עמם (סדרי ראיה)?

על אף האמור לעיל, קובע החוק כי היה ובתום תקופת 45 הימים הראשונים מיום הגשת הבקשה ליישוב סכסוך או 60 ימים – אם הוארכה התקופה ב 15 יום נוספים, לא הסכימו הצדדים ולא קבעו ביניהם ו/או ביחידת הסיוע הסדרים בדבר תשלום מזונות הילדים ו/או חלוקת זמני שהות עמם (סדרי ראיה), אזי רשאים הצדדים להגיש בקשה בעניינים אלו לערכאה המוסמכת לפי דין. 

ואם צריך סעד דחוף? 

כמו כן, כל צד רשאי לפנות בכל עת לבית המשפט או לבית הדין הרבני בבקשה לסעד דחוף, כאשר העניינים אשר נכללים תחת הגדרת "סעד דחוף" מוגדרים באפן מפורש בתקנות להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה), תשע"ו – 2016. בין היתר המדובר בעניינים אלו: בקשה לאישור פעולה דחופה רפואית בקטין כשאין הסכמה בין ההורים, הנפקת דרכון ואישור ליציאת קטין לחוץ לארץ בתנאים מסוימים, מזונות או הבטחת קשר של קטין עם כל אחד מהוריו במקרים בהם המתנה לפגישת מהו"ת הראשונה תגרום נזק לצדדים או לילדיהם, תובענה דחופה לגירושין במקרים חריגים הקשורים במגורים בחו"ל או נסיבות מיוחדות אחרות ובלבד שהמתנה עשויה למנוע את התרת הנישואין. 
ומה לגבי סעד זמני – לשמירת המצב הקיים? 
זאת ועוד, ע"פ התקנות כל צד רשאי לפנות לבית המשפט או לבית הדין גם בבקשה לסעד זמני לשמירת המצב הקיים - כולל צו עיכוב יציאה מן הארץ ו/או צו עיקול. את הבקשה לסעד זמני ניתן להגיש גם בערכאה שיפוטית אחרת מזו שאליה הוגשה הבקשה ליישוב סכסוך, אבל יש לציין בבקשה כי מתקיים הליך ליישוב סכסכוך והבקשות לסעד זמני קודמות שהוגשו ככל שהוגשו וההחלטות שניתנו בהן וכן יש להעביר העתק הבקשה ומכל החלטה שניתנה בה לשתי הערכאות. 
כמו כן, החוק קובע כי צד המגיש מספר בקשות, יגישן לאותה הערכאה השיפוטית, כל עוד היא מוסמכת לדון בבקשות. 

האם ניתן לקצר או להאריך את תקופת עיכוב ההליכים שחלה במסגרת הליך יישוב הסכסוך? 

בהתייחס לתקופת עיכוב ההליכים או הארכתה, נקבע בתקנות כי ניתן לפנות בבקשה לקצר את התקופות האמורות, וזאת בשל עניינים ספציפיים המפורטים בתקנות. כך למשל, לצורך העברת ילד למסגרת חינוכית, טיפול פסיכולוגי דחוף /פסיכיאטרי בקטין, בקשה לסעד דחוף במזונות או החזקת ילדים וסדרי קשר כאשר המתנה לתום תקופת עיכוב ההליכים תגרום נזק, מקרים של אלימות, מקרים בו צד מתגורר בחו"ל או כתובתו אינה ידועה ועוד מקרים המפורטים בתקנות. 
כמו כן, ובאופן דומה ניתן גם להאריך את תקופת עיכוב ההליכים למשל כאשר הצד השני גרם לביטול פגישות מהו"ת או לא הופיע אליהן,נבצר מאחד הצדדים להשתתף בפגישות מהו"ת בשל אבל מחלה או מחלה של בן משפחה בדרגה ראשונה, ואם אחד הצדדים שוהה בחו"ל במועד הגשת הבקשה אך צפוי לשוב בתוך זמן קצר.
יש לשים לב כי לצורך בקשה לקיצור או הארכה של תקופת עיכוב ההליכים, יש לצרף את המלצת יחה"ס וזאת ככל הניתן לאחר קיום פגישת מהו"ת אחת בין הצדדים. היה וצד לא הגיע לפגישת מהו"ת לא יכול לפנות בבקשה לקיצור תקופת ההליכים, אלא באישור בית המשפט מטעמים מיוחדים שיירשמו. 

חיסיון: 

סעיף 6 לתקנות קובע הוראת חיסיון לעניין איסור פרסום, חיסיון ואי קבילות של מידע שנמסר ליחידת הסיוע, ואולם יחידת הסיוע תדווח לערכאה שיפוטית על התייצבות או על אי-התייצבות הצדדים לפגישות אלה. 

לסיכום הדברים:

החוק נחקק במטרה לצמצם התדיינות משפטית מיותרת כאשר ניתן לגשר בין הצדדים בנקודות שבמחלוקת ביניהם. יחד עם זאת, בנסיבות בהן הצדדים אינם מוכנים להסכים ולפתור את הסכסוך ביניהם בדרך זו, הרי שסביר להניח כי התהליך במסגרת הבקשה ליישוב סכסוך לא יצליח ולא זו בלבד - אלא אף עלול להקשות ולגרום גם לנזקים חמורים לצדדים ולכל המעורבים בסכסוך המשפחתי הנדון, לרבות אך לא רק בשל בזבוז זמן, אנרגיה ומשאבים. 
החוק אמנם קובע כי בנסיבות מסוימות ניתן לפנות בבקשות לסעד דחוף ו/או לשמירה על מצב קיים, באופן בו מצמצם את הסיכוי לגרימת נזקים כתוצאה מתהליך זה אך לא מונע זאת לחלוטין. כן יודגש כי על פי החוק והתקנות ככל שמי מהצדדים פונה לביהמ"ש לקבלת סעד כאמור עליו לפנות בבקשה תמציתית ומבלי לפרט עובדות שעלולות ללבות את הסכסוך בין הצדדים. לפיכך, ייתכנו מקרים בהם על אף נסיבות חמורות וחריגות, בית המשפט הנכבד לא יקבל את הפירוט הנדרש לצורך הכרעה נכונה בנסיבות הספציפיות של המקרה הנדון. 
זאת ועוד, העובדה היא כי ע"פ החוק לא ניתן לבחור האם לפנות בבקשה ליישוב סכסוך או לא. לפיכך, גם בסכסוכים קשים ומורכבים מאוד בהם הסיכוי לגשר על הפערים והנקודות שבמחלוקת הוא אפסי ממש, נאלצים כעת הצדדים לנקוט בדרך זו על אף שברור שאין בדרך זו כל ישועה ו/או פתרון – במצב דברים זה נגרם עוול חמור לצדדים ולכל המעורבים בסכסוך המשפחתי הנדון וחמור מכך עלולים להיגרם נזקים חמורים ואף בלתי הפיכים, לרבות לקטינים המעורבים בסכסוך. 
כן חשוב לציין כי על אף החיסיון שבתהליך אל מול יחידת הסיוע, הרי שהדברים אשר נאמרים במסגרת פגישות אלו עשויים להשפיע מאוד על גורל ההליכים המשפטיים בהמשך הדרך, וחשוב יותר על גורל חייהם ועתידם של כלל המעורבים בסכסוך המשפחתי. 
לאור האמור, קיימת חשיבות רבה ואף הרת גורל בהתייעצות עם עורך דין בטרם פניה בבקשה ליישוב סכסוך ו/או בטרם התייצבות מי מהצדדים לפגישה ביחידת הסיוע המתקיימת תחילה ללא נוכחות עורכי דין מייצגים ו/או מייעצים. הדבר עלול להיות משמעותי אף במקרים בהם אחד הצדדים נטל זה מכבר ייצוג משפטי ו/או ייעוץ משפטי ובעוד הצד השני לא עשה כן, באופן הגורם לחוסר איזון בין הצדדים בתהליך הנדון. 
כאמור החוק נכנס לתוקף בחודש יולי 2016, והוא בגדר הוראת שעה למשך 3 שנים, כאשר במהלך תקופה זו ייתכנו שינויים ו/או יותקנו תקנות משנה נוספות, אך נכון לעתה החוק מיושם בהתאם להוראותיו ויש לפעול בהתאם. לפיכך, מומלץ מאוד בכל מקרה להתייעץ עם עו"ד העוסק בדיני משפחה, בטרם נקיטת הליכים כלשהם ו/או בטרם התייצבות לפגישה הראשונה ביחידת הסיוע.  

המידע המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות תחליף לקבלת ייעוץ מקצועי ו/או חוות דעת משפטית. משרד עו"ד הילה זוהר ו/או מי מטעמו אינם נושאים באחריות בגין שימוש מכל מין וסוג שהוא הנעשה במידע האמור לעיל. ניתן לקבל ייעוץ מקצועי, מלא ומדויק בהתאם למקרה הספציפי בעניינכם באמצעות יצירת קשר עם משרד עו"ד הילה זוהר.