משמורת ילדים והסדרי ראייה / זמני שהות – טובת הילד מעל לכל
רצון הילדים – האם מישהו שומע את קולם של הילדים ורצונם?
רצון הילדים מהווה שיקול במסגרת כלל השיקולים אליהם נדרש בית המשפט בבואו להכריע בנושא משמורת הילדים וזמני השהות עמם. דבר ידוע הוא כי לא תמיד רצון הקטינים עולה בקנה אחד עם טובתם ורווחתם, ולעיתים רצון הקטינים מוטה לצד זה או אחר אך ורק על מנת לרצות את אחד ההורים ו/או מתוך פחד ורגשות אשם. יחד עם זאת, הפסיקה הענפה קבעה כי רצון הקטינים הינו שיקול שיש לתת הדעת עליו ובפרט כאשר מדובר בילדים גדולים יחסית ושאינם בגיל הרך. ילדים שמסוגלים להביע את עצמם ורצונם, בוגרים יחסית ושקולים. לכן, על אף כל האמור לעיל, קיימים מקרים בהם בית המשפט לא יסתפק בחוות דעת המומחים ויבקש לשמוע מהו
רצון הילד, מפי הילד. מדובר בשיחה בלתי פורמלית, ללא נוכחות ההורים, במסגרתה השופט נפגש עם הילד ו/או הילדים ומשוחח עמם בלשכה שלו, שואל לרצונם ומוודא שלא הופעלה עליהם השפעה כלשהי מצד אחד ההורים העולה לכדי הסתה ואשר "כיוונה" אותו לרצון האמור. ההתחשבות ברצונו של הילד תלויה כאמור בגילו ובמידת בגרותו של הילד, וכל מקרה נבחן לגופו של עניין.
[ראה לעיל פסק הדין המפורסם בו ייצגה עו"ד זוהר את האב בתביעתו למשמורת הילדים בשל רצון הילדים להיות במשמורת האב].לחץ כאן >>>