גירושין - המאמר המלא
עילות הגירושין:
על פי הדין וההלכה גירושים בין יהודים (גט) יעשו בהסכמת הצדדים כלומר הבעל יסכים לתת גט לאישה והאישה תסכים לקבל את הגט מהבעל. לפיכך, כאשר הצדדים מסכימים להתגרש, הרי שזו עילה (סיבה) מספקת והליך הגירושין, עבור יהודים בבית הדין הרבני, צפוי להיות קצר.
יחד עם זאת, לעיתים המצב אינו כה פשוט ואחד מבני הזוג לא מסכים להתגרש
(כל אחד מסיבותיו שלו, לעיתים בשל אהבה ולעיתים מתוך מטרות זרות (למשל, לנסות לסחוט מהצד השני תנאים טובים יותר בענייני הרכוש, המזונות והמשמורת). במקרה כזה, על מנת שבית הדין הרבני ייתן פסק דין המחייב
להתגרש (חיוב בגט), הרי שעל הצד התובע גירושין להוכיח כי קיימת עילת גירושין
על פי הדין העברי, כלומר לתת סיבות ולהצדיק את הגירושין
של אותם בני הזוג בהתאם להלכה והדין העברי.
במקרים מסוימים, יכול בית הדין אף לכפות את הגט על מי מהצדדים, כלומר להכריח את הבעל לתת גט או את האישה לקבל גט, בעל כרחם.
מה קורה כאשר אין עילת גירושין על פי הדין העברי? במצב כגון זה, התביעה לגירושין תדחה. כמו כן, במקרה בו הבעל הוא זה שפנה בתביעת גירושין, ללא
עילת גירושין, אזי הדבר עלול לגרור חיוב הבעל בתשלום כתובה.
לאור כל האמור, חשוב להכיר ולדעת מהן עילות הגירושין
הקיימות לצורך תביעת גירושין.
כאן גם חשוב לציין, כי ניסוח תביעת הגירושין והטענות
הנטענות במסגרת זו, חשובים מאוד לניהול הליך הגירושין והצלחתו וזאת בהתאם לאינטרס שלכם העומד ביסוד הגשת תביעת הגירושין. יש לנקוט בזהירות ממש שלא לטעון טענות סותרות
האחת את השניה על פי הדין וההלכה ו/או לטעון ולהוכיח טענות שיש להן השלכות ותוצאות שלא ניתן לחזור מהן, ואשר עשויות לעמוד דווקא לרעתכם.
יתרה מכך, יש לאבחן במסגרת יישום עילות הגירושין והטענות הנטענות לצורך כך בין בני הזוג השונים. כך למשל, יישום הכללים ועילות הגירושין בין בני זוג דתיים שחיו אורח חיים דתי יהיה שונה מיישומם אצל בני זוג חילוניים שחיו אורח חיים חילוני, על אף שבשני המקרים הטענות מתבררות באותו בית הדין הרבני.
זכות הבעל לתת גט - עילות הגירושין שהבעל זכאי לטעון ולהוכיח:
1. "בוגדת"- אישה אשר בגדה בבעלה זו אישה שבלשון המקורות "זנתה תחת בעלה". יובהר כי אין די בחשד, אלא על הבעל להוכיח
את הבגידה. אם הבעל תבע גירושין בשל בגידת האשה והוא הוכיח זאת בראיות מוצקות, אזי אסור לבעל להמשיך ולחיות עם האישה חיי אישות (כלומר לקיים יחסי מין) והבעל חייב לתת לתת לאישה גט, אפילו אם סלח לה (!)
במקרה בו הבעל הצליח להוכיח את בגידת האישה, ככל שהאישה מסרבת לקבל את הגט מהבעל, רשאי בית הדין הרבני לכפות
זאת עליה. עפ"י ההלכה, נדרשים לרוב שני עדים להוכחת מעשה הבגידה, אך כיום ניתן להסתפק גם בראיות אחרות המוכיחות את מעשה הבגידה. במקרה שהבעל הצליח להוכיח בגידת האישה, בית הדין הרבני יבקש גם את שמו המלא של המאהב ובפסק הדין יציין בית הדין כי האישה "אסורה על בעלה ועל בועלה", כלומר היא לא יכולה להינשא שוב לא לבעלה ולא למאהב עמו בגדה בבעלה.
במקרה של בגידה מפסידה האישה הן את זכותה למזונות אישה והן את כתובתה! לפיכך, אישה אשר בעלה הצליח להוכיח את בגידתה תיאלץ להתמודד עם השלכות קשות לא רק בשל חיובה בגט אלא בשל הסנקציות הכלכליות המוטלות עליה, ואשר עשויות להשפיע מטבע הדברים על המשך ניהול התיק כולו ובפרט אם עסקינן באישה שאינה עובדת ואין לה מקורות הכנסה נוספים.
2. "מורדת"- אישה המסרבת לחיות חיי אישות עם בעלה,
כלומר מסרבת לקיים עמו יחסי מין, נקראת "מורדת". יש להבחין בין שני סוגים של אשה "מורדת": 1. מורדת מתוך טענת "בעינא ליה ומצערנא ליה" – זאת אומרת, שהיא מסרבת לחיות עם בעלה, למרות שאין לה טענה נגדו על פי הדין המצדיקה את סירובה. במילים פשוטות, האישה לא רוצה
לקיים את חובתה כלפי בעלה בכל הנוגע ליחסי מין, למרות שהבעל מקיים את כל חובותיו כלפי האישה על פי הדין. 2. מורדת מתוך טענת "מאיס עלי"
– כלומר האישה טוענת שאיננה יכולה לקיים עם הבעל יחסי אישות מטעמים שהיא מוכיחה- ולא רק מתוך טענה סתמית של "מאיס עלי" ("נמאס לי ממנו"). ככל שהאישה מצליחה לשכנע את בית הדין כי יש לה טענות המצדיקות את מרידתה בו בכנות ולכן היא מונעת ממנו את יחסי המין ודורשת את הגט, יעתר לכך בית הדין, כל עוד האישה לא דורשת את כתובתה. במילים אחרות, לא רוצה אותו ולא רוצה את כתובתו, הוא מאיס עלי. זאת לאור העובדה כי אם אכן נכון כי הבעל מאיס עליה הרי שהיא תרצה להיפטר ממנו ולו יהא זה גם בלי כתובתה. אם האישה דורשת את כתובתה הרי היא כמו מורדת מהסוג הראשון, "בעינא ליה ומצערנא ליה", זאת אומרת אף על פי שאין לי טענות נגדו, ברצוני לצערו ע"י סירוב חיי אישות ולעגנו עד שיגרשני ויתן לי כתובתי.
לעניין הגט והכתובה
– אישה מורדת מהסוג הראשון, "בעינא ליה.." בית דין יכול להזהירה כי אם לא תשוב לחיות חיי אישות עם בעלה תאבד את זכאותה לכתובה. בית הדין יקבע עפ"י דרישת הבעל כי מדובר באישה מורדת, אך נותנים לה 12 חודשים כדי שתחזור לבעלה ותתפייס איתו. אם היא ממשיכה במרידתה כל התקופה רשאי הבעל לדרוש כי בית הדין יחייב את האישה בגט ללא כתובתה. לעומת זאת, אם האישה טוענת "מאיס עלי" וטענתה מבוררת לא כופים עליה לחיות עמו ולקיים עמו יחסי אישות, ורק כעבור 12 חודשים מחייבים אותה בגט. בשני המקרים, לא כופים את הבעל לתת את הגט בשל מרידת האישה. יש להבהיר כי בטרם חלפו 12 חודשים מיום הכרזת האישה כמורדת אם הבעל דורש להתגרש האישה לא מפסידה את כתובתה, אלא רק כעבור 12 חודשים בהם המשיכה במרידה. לכן אם היא תתחרט בתוך תקופת 12 החודשים מאז הכרזתה כמורדת היא תהיה זכאית לכל כתובתה.
לעניין המזונות
– אישה מורדת מאבדת את זכאותה למזונות, וזאת החל מהרגע בו הוכרזה כמורדת (בניגוד לכתובה אותה היא מאבדת רק בחלוף שניים עשר חודשים לאחר הכרזתה כמורדת). יחד עם זאת, במקרים חריגים אם היא נשארת בבית (ורק אז) אבל מורדת בטענת מאיס עלי מבוררת ומוכחת על פי עובדות וראיות ייתכן ובית הדין יפסוק שאינה מאבדת את מזונותיה. במילים פשוטות, רק כאשר בית הדין משוכנע שהצדק עם האישה המורדת הטוענת "מאיס עלי" ייתכן ויחייבו את הבעל לשלם לה מזונות.
יובהר כי אישה המסרבת לחיות עם בעלה או עוזבת את הבית מחמת אלימות
שהבעל הפעיל כלפיה, לא תחשב כאישה "מורדת", שכן לדעת בית הדין סיבה זו מצדיקה את סירובה לחיות חיי אישות. במקרה כזה, הבעל יהיה מחויב לשלם לאישה מזונות על אף סירובה לקיים עמו יחסי אישות ו/או על אף שהאישה עזבה את הבית.
3. "עוברת על דת יהודית"- כאשר הבעל מוכיח כי האישה רגילה לעבור על מנהגי הצניעות או נוהגת בפריצות באופן שאינו יכול להמשיך לחיות עמה. המדובר במקרים בהם גם אם האישה מקללת או מעליבה אותו או בפניו את ילדיהם או את הוריו, או אם היא מכה אותו וכד' והכל כשהיא עושה זאת בכוונה. אולם, חשוב לציין כי אם הבעל סולח לאישה וממשיך לחיות עמה ולקיים עמה יחסי אישות, לא יעלה בידו להשתמש בטענה זו כעילת גירושין ולחייב את האישה בגט.
4. עוברת על דת משה
- כאשר הבעל מוכיח כי האישה מכשילה אותו על ידי זה שביודעין מביאה אותו לעבירות על דיני הדת, כגון שמאכילה אותו מאכלים לא כשרים בכוונה ואומרת לו שמדובר באוכל כשר או כאשר מקיימת עמו יחסים שעה שהיא בנידה וללא ידיעתו. אם האישה מודה או שיש עדים להתנהגותה והבעל התרה בה והיא ממשיכה בהתנהגותה היא עלולה לאבד כתובתה. הרעיון הוא שאישה מכשילה את הבעל בכוונה ולכן לא ניתן לדרוש ממנו שימשיך לחיות עמה. אך אם האישה מוכיחה שלא עשתה כן במזיד, אלא מתוך אי ידיעה או שגגה או פחד מפני בעלה, לא תעמוד עילת גירושין זו לזכות הבעל. גם כאן, אם הבעל סלח לאישה, כלומר במפורש או שממשיך לחיות עמה ולקיים עמה יחסי אישות, אזי לא יכול לטעון טענות אלו כנגד האישה לצורך עילת גירושין. כמובן שאם הבעל והאישה מנהלים אורח חיים חילוני, לא יוכל הבעל לטעון לפתע כי יש לו עילת גירושין זו כאשר הוא עצמו אינו מקפיד על ההלכות והמצוות האמורות.
5. "מעשי כיעור"- מדובר במקרים בהם אין הוכחות מוצקות לכך שהאישה קיימה יחסים עם גבר אחר אולם עשתה מעשים המעוררים חשד כי אכן קיימה יחסים כאמור. על פי עילת גירושין זו, בשונה מעילת "בוגדת", אין הבעל חייב לגרש את אשתו והוא יכול לסלוח לה ולחיות עמה.
6. "טענת מומים"- המדובר במומים גופניים מיוחדים לאישה, אשר יש בהם כדי להסיר את חיוב הבעל לחיות עמה חיי אישות. למשל, מחלת נפש. כן זכאי הבעל לדרוש חיוב האישה בגט אם יוכיח שמחמת מומים גופניים אחרים האישה איננה יכולה לקיים עמו יחסי אישות. לדוגמא, מחלה מדבקת. בדרך כלל מדובר במומים שהיו קיימים לפני הנישואין, אלא שהבעל לא ידע ולא יכול היה לדעת עליהם. אם הבעל ידע על המומים אזי לא תעמוד לו טענה זו כעילת גירושין שכן הוא "סבר וקבל". אם האישה הסתירה את המומים מהבעל בטרם נישאו ייתכן ותפסיד את כתובתה וגם אין לה זכות למזונות אישה כי היה בנשואין משום ספק מקח טעות, כלומר ספק אם בכלל היו נשואין תקפים ביניהם. רק במקרים בהם הבעל ידע על המומים או שאלו הגיעו לאחר הנישואין הוא אמנם זכאי לגרש את האישה, אך יהא עליו לשלם לה את כתובתה, שכן בנסיבות אלו מחד, אין לבוא נגדה בטענות ומאידך, אין להכריח את הבעל בחיים משותפים עמה.
7. "עקרות"- במידה והאישה עקרה, כלומר לאחר 10 שנות נישואין לא הרתה, הדבר מהווה עילת גירושין. יוער כי אם קיימת הוכחה כי האישה עקרה אזי גם בטרם חלוף 10 שנות נשואין, תעמוד לבעל טענת העקרות כעילת גירושין.
זכות האישה לקבל גט - עילות הגירושין שהאישה זכאית לטעון ולהוכיח:
1. בעל
שמסרב לקיים יחסי אישות- "מורד"
- כאשר הבעל מסרב לקיים יחסי אישות עם אישה הוא נקרא "מורד" והדבר מקים עילת גירושין. זאת, בין אם הוא ממשיך לגור עמה באותו הבית או שבחר לעזוב. במקרה זה רשאית האישה לקבל גט ולקבל כתובה מוגדלת. כמו כן, האישה זכאית שלא לתבוע גט, אלא לתבוע מזונות אישה, בעיקר אם ברור כי הבעל אינו מקיים עמה יחסים על מנת לאלצה להתגרש.
2. בעל שאינו מסוגל לקיים יחסי אישות- כאשר הבעל חסר "כוח גברא" (אימפוטנט), "אינו מסוגל לקיים חובת עונה", כלומר לא מסוגל לחיות חיי אישות עם אשתו, אף אם יש לאישה ילדים, הרי שבנסיבות אלו הבעל אינו ממלא את חובותיו כבעל ולכן קמה לזכות האישה עילת גירושין. בדומה למומים, אם האישה ידעה על הבעיה של הגבר בטרם נישאו לא יחייבו את הבעל בגט שהרי היא "סברה וקיבלה", אך אם לא ידעה האישה יחייבו את הבעל בגט. במקרה זה, בניגוד לטענת עקר (ר' להלן), אין צורך בהמתנה של 10 שנים שיחלפו, שכן האישה לא טוענת טענה זו לצורך הקמת משפחה והבאת ילדים אלא רק לעניין יחסי אישות.
3. הבעל מסרב לתת לאישה מזונות
- בעל שלא דואג לאשתו מבחינה כלכלית ואינו זן את אשתו, כאשר יש בכוחו לעשות כן או שהיה בכוחו לעשות כן אילו היה עובד, קמה לזכות האישה עילת גירושין. בדרך כלל לא ימהר בית הדין לחייב את הבעל בגט, אלא יחייב אותו בתשלום מזונות וע"י כך תקבל האישה, אם הבעל ימשיך לא לשלם את מזונותיה, הוכחה מלאה כי דרישתה לגט מוצדקת.
4. הבעל מתנהג עמה שלא כדין
– אם האישה מוכיחה שהבעל מתנהג עמה כפושע, בכוונה רעה ולמרות התראות ובאופן בו לא ניתן לצפות מהאישה להמשיך לחיות עמו כך, ("עובר על דת יהודית"). במקרה כזה האישה זכאית לגט ולכתובה. כך, בעל שמכה את אשתו, מקלל, מעליב אותה או בנוכחותה את הוריה, או צועק עליה ובכך גורם לה לעזוב את הבית או אוסר עליה קשר עם בני משפחתה. כך גם בעל הבוגד באשתו וחי עם אחרת ועל אף התראות ממשיך בכך, במקרה כזה נקרא הבעל "רועה זונות". כמו כן כאשר הבעל מכשיל אישה בכל הנוגע לדת ("עובר על דת משה") גורם לה לעבור על הדת ביודעין ובאופן עקבי ומתמשך- הרי שקמה לאישה עילת גירושין.
5. "בעל מום"- כאשר לאישה אין אפשרות מסיבות אובייקטיביות לקיים עם הבעל יחסי אישות. כך למשל, אם הבעל סובל ממחלות מסוכנות ומדבקות, או מחלות המעוררות גועל אצל האישה (בלשון המקורות "ריח הפה או החוטם"), זכאית האישה לדרוש פסק דין שיחייב את הבעל בגט. לגבי מומים ומחלות שהיו קיימים עוד לפני הנישואין, על האישה להוכיח כי לא ידעה על כך. אם היא ידעה על כך וקיימה עמו יחסי אישות לאחר שידעה, אזי לא תוכל לטעון טענה זו לצורך קבלת גט, שהרי היא "סברה וקבלה" (אלא אם כן היא מוכיחה כי היתה החמרה במצב). במקרה של מומים האישה זכאית לגט וגם לכתובתה.
6. טענת האישה שהבעל אינו מסוגל להוליד - "עקר"-
אם אישה לא נתעברה מבעלה וטוענת כי הוא אינו מסוגל להוליד והיא חפצה בילדים ולכן היא דורשת את הגט, אזי קמה לזכות האישה עילת גירושין. תביעה זו לגט צריכה להיות כנה מתוך רצון האישה להביא ילדים לעולם (ולא כי נתנה עינה באחר או כל סיבה אחרת), לכן אם תתבע האישה כתובה לצד עילת גירושין זו, הרי שהתביעה עשויה להראות לא כנה ולכן לא יעתרו לה, בעיקר אם התביעה הוגשה בטרם חלפו עשר שנים מיום נישואי הצדדים ומבלי שנתעברה מבעלה. יחד עם זאת, על פי הדין זכאית האישה ככל שהוכיחה עילת גירושין זו לקבלת גט וכתובה.
מזל טוב -התגרשתם ! ומה עכשיו?
תוצאות הגירושין:
אתם מגיעים לעורך דין, מתייעצים ואף נוטלים את ייצוגו ומתחילים בתהליך הגירושין, מלאים בחששות או בהתרגשות, מלא מידע חדש שהגיע אליכם ועליכם לעכל ולהבין ובנוסף לכל, לרוב הנכם מצויים במערבולת רגשות לא פשוטה, מה שבניתם קרס, החלומות שהיו אולי נמוגו ויש כאלה שממש ממש מרגישים שהעולם שלהם מתהפך לחלוטין והאתגר בפניו ניצבים אינו פשוט – הכל טוב ויפה, אבל אתם כבר בתהליך. האם מישהו דיבר איתכם על התוצאות וההשלכות של התהליך לאחר סיומו?
חשוב לדעת כי לגירושין יש תוצאות ועל אף שלא נהוג לדבר על כך רבות, שכן בתחילת התהליך ישנו מידע רב שעליכם לקבל ולעכל, הרי שמומלץ היטב לעיין בכללים שחלים עליכם לאחר ביצוע הליך הגירושין (הגט) ועל תוצאותיו, על מנת שתימנעו ככל הניתן מלעשות "טעויות" שייתכן מאוד כי יעלו לכם "ביוקר" בשל חוסר ידיעה גרידא.
לאור האמור, אסקור בקצרה להלן את הנקודות החשובות לעניין תוצאות הליך הגירושין, אשר כדאי ומומלץ לכל אחד ואחת מכם העומדים בפני הליך גירושין להתייחס לכך ובהתאם לנסיבות;
1. בפתח הדברים, יצוין כי עם מסירת הגט לאשה ע"י הבעל וקבלתה של האישה את הגט ("ונתן בידה"), חופשיים הצדדים להינשא למי שהם רוצים, למעט במספר מקרים:
א. אם האישה התגרשה נוכח בגידתה
בבעל ("זנתה תחת בעלה"), היא אסורה לבעל וגם לבועל ואם בכל זאת נישאה למי מהם מדובר בנשואים אסורים ויכפו במקרה כזה לגרש.
ב. כהן אסור בגרושה.
לכהן אסור להינשא לגרושה ואם בכל זאת נישאו יכפו עליהם גירושין. (כהן, הכוונה למי ששם משפחתו הוא כהן או שהיה בעבר).
ג. אסור לגרושה להנשא לאחר במשך 90 יום הראשונים לאחר הגירושין (לאחר הגט). הטעם באיסור זה הוא כדי למנוע מצב שהאישה הרה בשעת הגירושין ולא יודעים זאת ואם תינשא לאחר "עלול להתערבב זרעו של הראשון בזרעו של האחרון". הרצון הוא להבחין בין הבעל הראשון לבין הבעל השני ועל מנת להסיר ספקות.
ד. אסור לשאת מעוברת חבירו או מינקת חבירו
- כלומר גרושה שהיא בהריון מאחר או המניקה תינוק שילדה לאחר, עד שימלאו לוולד 24 חודשים. אם עברו על איסור זה יתן לה גט ואפילו אם הוא כהן ולעולם לא יוכל להחזירה!
ה. העובדה כי צדדים התגרשו אינה מאפשרת נשואים אסורים
שהם בבחינת ערווה מן התורה, כלומר שהנשואים אינם תופסים. כך בעל לא יכול לשאת את אחות גרושתו לא שהם נשואים וגם לא לאחר שהם מתגרשים, כל עוד גרושתו בחיים. רק אחרי מות הגרושה מותר לבעל לשאת את אחותה.
2. תוצאות כספיות של הגירושין:
א. הגרושה זכאית לתשלום כתובתה והחזרת נכסיה.
עם הגירושין רשאית האישה לקבל חזרה את נכסיה, לעיתים גם זכאית האישה להחזר מתנות שנתנה לבעל ככל שעילת הגירושין היא "מאיס עלי" ואשר נתקבלה ככנה ע"י בית הדין או אם הבעל תבע את הגירושין, כי חזקה עליה שנתנה אותן רק בתנאי
שימשיכו לחיות יחד. כמו כן, זכאית האישה לתשלום כתובתה, עיקר ותוספת, כולל הנדוניא, פרט למקרים בהם היא יוצאת בלא כתובה או בלא תוספת כתובה (למשל אם בגדה האישה בבעל).
יוער כי אם הבעל עני ואינו יכול לשלם את סכום הכתובה, בית הדין יכול לחייבו לתשלום הכתובה בשיעורים, או כאשר יהיה לו ואין בכך כדי לסכל את הזכות של הבעל להתגרש על אף התנגדות האישה, שהרי החובה לתשלום הכתובה נוצרת כתוצאה מהגירושים.
ב. אין מזונות לגרושה.
אין למגורשת כל זכות למזונות מהבעל המגרש, בין אם הוא נתן לה את הגט לפי הסכם ובין אם חויב לתת את הגט. בלי קשר לשאלת האשמה בגירושין. אחרי הגט – עצם העובדה כי הצדדים התגרשו חובתו של הבעל כלפי האישה לזון אותה בטלה – והאישה אינה זכאית עוד למזונות אישה. יובהר כי על אף האמור, אין מניעה שבהסכם הגירושין יתחייב הבעל לשלם לה למחייתה מדי חודש בחודשו וההסכם כמובן יחייב את הבעל, אך חובתו של הבעל היא מכוח ההסכם -דיני החוזים ולא מטעם דיני גירושין.
ג. פיצויים.
לעיתים פוסקים שעל הבעל לשלם לאישה "פיצויים" עם מתן הגט. פיצויים אלה פוסק בית הדין לפעמים כשרואה, בהתאם לנסיבות, כי אין סיכוי שהזוג יחזרו לחיות בשלום, וייתכן כי לאישה יש חלק באשמה לגבי מצב הדברים כאמור, אך אין מספיק סיבות לחייבה לקבל גט. במקרים אלה פוסקים לפעמים בתי הדין, לאחר בדיקה מדוקדקת של הנסיבות, שעל הבעל הדורש את הגירושין לשלם לאישה יחד עם הכתובה גם פיצויים ושאם הוא ישליש בעדה גט (שהיא אינה רוצה לקבלו), דמי הכתובה וסכום לפיצויים, יהא הוא פטור מתשלום מזונותיה. את גובה הפיצויים קובע בית הדין לאחר שמיעת שני הצדדים בהתחשב בכל נסיבות המקרה, כולל מצבו הכספי של הבעל.
ד. למי הזכות להישאר בדירה.
על פי ההלכה לא ימשיכו בני זוג לגור יחד באותה דירה לאחר הגירושין, שמא יובאו לידי זנות. לפיכך מבחינים האם הדירה בבעלות אחד מהם או הושכרה לאחד מהם, אזי על השני לעזבה. אלא אם הם מסכימים ביניהם להסדר אחר. אך אם היא שייכת או מושכרת לשניהם ואין ביניהם הסכם בעניין כאמור, ההלכה שהאישה נדחית מפניו, כלומר האישה צריכה לעזוב את הדירה, שכן המטלטלין של הגבר קשים מאלה של האישה. מאחר שהיום אין קשיים מיוחדים לגבר וכן בשל מצוקת הדירות דרוש לפעמים הסדר שונה, והשגת דירה אחרת כרוכה בהרבה הוצאות שבהתחשב בנסיבות לא תמיד נכון וראוי להטיל אותן על האישה. לאור האמור, יש ובתי הדין נוהגים לפסוק שהדירה תישאר בחזקת האישה גם אם לא היתה שלה ולא הושכרה לה.
ה. גט שני. "מחזיר גרושתו"
– כאשר בני זוג ממשיכים לגור יחד תחת קורת גג אחת לאחר ביצוע הגט או ממשיכים לנהל מערכת יחסים זוגית ולקיים יחסי אישות גם אם לא חיים יחד, הרי שחל עליהם המצב של "מחזיר גרושתו" - כלומר הבעל החזיר את גרושתו!
כביכול עסקינן בבני זוג שהתחרטו על הגירושין וכוונתם לשוב ולחיות כבעל ואישה, אף על פי שלא נישאו מחדש במפורש ובאופן רשמי. התוצאה היא שבמידה ובני הזוג האלה רוצים להיפרד שוב ואף ככל שמי מהם רוצה להינשא מחדש, הם זקוקים לגט שני.
גט מספקא, כלומר הם ספק נשואים ולכן צריך לעשות גט שני למען הסר ספק. אם לא התגרשו בגט שני כנדרש, והאישה נישאת לאחר, יתכן לראות נשואים אלה לגביה ולגבי השני נשואים שאינם תופסים, שכן היא למעשה אשת איש הנישאת לאחר. היא תהיה אסורה לבעל הראשון ולבועל השני ולא תוכל להיות נשואה לאף אחד מהם(!) אם הבעל הראשון ירצה לשאת אשה אחרת יהא בזה משום עבירה על החדר"ג. כמו כן, אם לא גרו בני הזוג תחת קורת גג אחת לאחר הגט אבל כן קיימו ביניהם יחסי אישות - קיים חשש שהוא "בא עליה" ולכן נחשבים כנשואים רק מספק באופן שאם רוצים אח"כ להינשא לאחרים יהיו זקוקים אמנם לגט אך יהיה זה גט מחומרא. יוער כי אם המגרש הוא כהן אין הוא יכול להחזיר גרושתו.
כן יובהר כי מכיוון שמדובר בספקא ולא נשואים ודאי האישה אמנם זקוקה לגט שני כדי להנישא לאחר, אך אין לה זכויות של אישה נשואה כגון הזכות למזונות אישה.