צו הגנה, צו הרחקה וצו למניעת הטרדה מאיימת –
 "עזרה ראשונה" להתמודדות עם אלימות במשפחה - המאמר המלא
 
לצערנו, אלימות במשפחה, בין אם היא פיזית, נפשית, מילולית, מינית או כלכלית, הינה תופעה שכיחה בימינו. משכך, בתי המשפט נדרשים לעסוק במקרי אלימות במשפחה באופן תכוף והם עושים זאת באמצעות מערך חוקים מיוחד, אשר מהווה "עזרה ראשונה" ונועד לטפל באירועי אלימות במשפחה באופן מיידי, כגון – חוק למניעת אלימות במשפחה וחוק למניעת הטרדה מאיימת. במסגרת החוקים הנ"ל הקורבן לאלימות יכול לבקש סעד מיידי וזמני באופיו כגון הרחקת בן המשפחה האלים ובשל הדחיפות המאפיינת את המקרים, ההליכים המשפטיים הראשונים הינם נגישים ומהירים, כפי שיפורט להלן. יחד עם זאת, במידה ויתברר במהלך ניהול המשך ההליכים המשפטיים כי המתלונן או המתלוננת פנו בטענות סרק שאינן נכונות, אזי קיימות השלכות גם לכך.

הסוגים השונים של צו הגנה/צו הרחקה:

צו הגנה/צו הרחקה ע"פ חוק למניעת אלימות במשפחה:

ראשית יצוין, כי במסגרת צו הגנה ניתן צו הרחקה לפיו ניתן להרחיק בן משפחה פוגע ו/או אלים מבן משפחה שהינו הקורבן, כמו גם מסביבתו הקרובה, מקום מגוריו, מקום עבודתו וכיו"ב. 
יוער, כי לעיתים קרובות ניתן צו הרחקה ראשוני זמני, למשך ימים ספורים בלבד, מטעם משטרת ישראל ככל שמי מהצדדים פנה בתלונה בעניין למשטרת ישראל. על מנת להאריך את תוקפו של הצו שניתן במשטרה יש לפנות לבית המשפט כפי שיפורט להלן. כמובן שאף אם לא ניתן צו מטעם משטרת ישראל הרי שניתן לפנות לבית המשפט בבקשה לקבל צו הגנה/צו הרחקה כמפורט להלן. 
המחוקק דאג לחוקק חוק שמטרתו העיקרית לתת פתרון מהיר ויעיל בסיטואציות בהן מי מבני המשפחה חושש מבן משפחה אחר (לרוב מדובר בבני זוג) וזקוק להגנה – מדובר בחוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א - 1991. (להלן: "החוק למניעת אלימות במשפחה"). 
במסגרת חוק זה - בן משפחה (לרבות ידועים בציבור), היועמ"ש או נציגו, תובע משטרתי או פקיד הסעד שהתמנה ע"פ חוק הנוער (טיפול והשגחה), יכולים לפנות לבית משפט שלום או לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני, בכל אזור בארץ, ולדרוש צו הגנה מפני התוקף. בעקבות הגשת הבקשה יישקל הנושא, בד"כ כבר במועד הגשת הבקשה ויוחלט, במעמד צד אחד, האם ליתן את הצו כמבוקש. ככל שיינתן צו הגנה/הרחקה תוקפו ייקבע בהתאם לשיקול דעת בית המשפט ובהתאם להגבלות שקובע החוק, ומכל מקום בתוך 7 ימים אם אין הסכמה להותיר את צו ההגנה בתוקף אף מבלי לבררו לעומק, הרי שבית המשפט או בית הדין יקיימו דיון במעמד שני הצדדים לצורך בירור נסיבות מתן הצו וההכרעה בשאלת המשך קיום הצו בהתאם לתקופות הקצובות ע"פ החוק, אותן רשאי בית המשפט או בית הדין גם להאריך. 
במהלך הימים שבין מתן הצו במעמד צד אחד ועד למועד הדיון במעמד שני הצדדים, מוגשת לרוב תגובת הצד, אשר נגדו מבוקש ליתן צו הגנה. את הבקשה, כמו גם את התגובה לבקשה, יש לתמוך בתצהירים מאומתים וחתומים ע"י עו"ד וכן יש להגיש טפסים מתאימים וחתומים כנדרש ע"פ הדין.  
יצוין, כי לעיתים אף אם לא הוכח כי התרחש אירוע אלימות, אך קיים חשש לאלימות במשפחה, עשוי בית המשפט ליתן צו הגנה, שכן צו הגנה/הרחקה ניתן כדי למנוע מעשה אלימות גם במקרה בו קיים חשש סביר להתנהגות אלימה מסוג כזו או אחר, ומשכך בן הזוג האחר ו/או הילדים זקוקים להגנה זו.
כאמור, במסגרת צו ההגנה בית המשפט או בית הדין מוסמך להורות על הרחקה של אדם ממקום מגוריו של בן משפחתו המוגן או לאסור עליו להימצא ברדיוס מסוים ממקום המגורים האמור, אף אם יש לו זכויות בבבית או בדירה; כמו כן, מוסמך בית המשפט או בית הדין לאסור על אדם להטריד את בן משפחתו בכל דרך ובכל מקום וכן לאסור על אדם לפעול בכל דרך המונעת או המקשה על שימוש בנכס המשמש כדין את בן משפחתו; ליתן התחייבות להתנהגות טובה או כל הוראה אחרת הדרושה, לדעת בית המשפט או בית הדין, להבטחת שלומו וביטחונו של בן משפחה. בנוסף, עם מתן צו ההגנה נאסר על המחויב בצו להחזיק נשק לרבות במקרים בהם אותו בן משפחה הינו בעל רישיון לנשק ואף נדרש לנשק לצורך עבודתו. אולם, במקרים מיוחדים המפורטים בחוק, רשאי בית המשפט להתיר לאדם שנגדו ניתן הצו להחזיק או לשאת נשק.  

צו הרחקה במסגרת תביעה למזונות ולמדור שקט ושלו:                                                                                                                                

בנוסף לאמור לעיל, חשוב לדעת, כי ניתן לעתור לקבלת צו הרחקה (להבדיל מצו הגנה) גם במסגרת תביעה למזונות ומדור שקט ושלו, הגם כשאין בפני בית המשפט הליך ע"פ החוק למניעת אלימות במשפחה. 
לעיתים קרובות, בשל הסכסוך שנוצר בין בני זוג, אחד מבני הזוג נוקט בהתנהגות אלימה (פיזית או מילולית) ולעיתים המדובר בבן זוג שמשך תקופה ארוכה, אף בטרם הסכסוך, נוהג באלימות בבית ו/או התעללות נפשית מתמשכת. במסגרת תביעת המזונות זכאית האישה ו/או הילדים לרכיב מדור (הזכות למגורים) כחלק מהמזונות.  
צווי הרחקה, במסגרת תביעת מזונות ומדור שקט ושלו, יינתנו ע"י בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני כל אימת שזכות המדור של האישה ו/או של הילדים מופרת כתוצאה מהתנהגות הבעל. המדובר בכל אלימות שהיא גם אלימות פיזית וגם אלימות נפשית ורגשית כלפי בן זוג וילדים – כאשר יודגש, כי לעיתים רבות התעללות נפשית קשה יותר מאלימות פיזית ויש להפסיקה לאלתר. 
הדין קובע כי האישה והילדים זכאים ליהנות מהמדור (בית מגוריהם) בדרך שלווה, מבלי להיות צפויים לאלימות, להתגרות בלתי נסבלת מצד הבעל ו/או להתעמרות רוחנית/נפשית וכיוצ"ב. 
חשוב לציין, כי בנסיבות המתאימות על עורך הדין לפרט זאת כבר במסגרת התביעה למזונות שמוגשת וככל שישנו צורך בכל שלב שהוא, יש להגיש בקשה במסגרת התביעה שהוגשה לקבלת צו הרחקה כאמור. 
יצוין כי בדרך זו, ניתן למעשה לחסוך בתשלום אגרות נוספות בגין פתיחת הליכים נוספים בבית המשפט או בבית הדין, כמו גם לעיתים קרובות בתשלום שכר טרחת עו"ד. 
לשם כך, הנכם מוזמנים להתייעץ עם עו"ד הילה זוהר שהינה בעלת ניסיון רב בתחום דיני המשפחה אשר מתמצאת היטב בהליכים המגוונים בהם ניתן לנקוט במסגרת דיני המשפחה באופן שיתאים ויהיה יעיל ביותר עבור הלקוח, ומבלי להוציא כספים מיותרים ללא צורך. 

צו הרחקה במסגרת צו למניעת הטרדה מאיימת:

חוק למניעת הטרדה מאיימת, התשס"ב-2001, קובע כי הטרדה יכולה לבוא לידי ביטוי באחד מהמעשים הבאים: בילוש, מארב או התחקות אחר תנועותיו או מעשיו של אדם, או פגיעה בפרטיותו בכל דרך אחרת, באיומים על פגיעה בו, ביצירת קשר עמו בעל-פה, בכתב או בכל אמצעי אחר, פגיעה ברכושו, בשמו הטוב, בחופש התנועה שלו וכיו"ב. כך שלמעשה, הטרדה מאיימת היא כל התנהגות אשר פוגעת בשלוותו, פרטיותו או בחירותו של אדם או התנהגות העלולה לפגוע בגופו של אדם לרבות בהתנהגות מתמשכת ו/או מעשים חוזרים ונשנים המהווים יחד הטרדה מאיימת.
את הצו למניעת הטרדה מאיימת יכול לבקש הנפגע עצמו או אדם מטעמו או היועמ"ש או נציגו או תובע משטרתי. ע"פ חוק זה כל אדם יכול לבקש צו למניעת הטרדה מאיימת כאמור, ולאו דווקא "בן משפחה" וזאת בבית משפט השלום. יחד עם זאת, כאשר עסקינן בבני משפחה (בפוגע שהינו בן משפחה של הנפגע), אזי ניתן לפנות בבקשה למתן "צו הרחקה" ע"פ חוק למניעת הטרדה מאיימת גם לבית משפט לענייני משפחה למשל. 
בהתאם לחוק למניעת הטרדה מאיימת, רשאי בית המשפט הדן בבקשה לתת צו למניעת הטרדה מאיימת ובמסגרתו לאסור על האדם הפוגע ו/או מי מטעמו ליצור קשר עם הנפגע, להימצא במרחק מסוים ממקום מגוריו, מרכבו, ממקום עבודתו או לימודיו של הנפגע או ממקום אחר בו הנפגע נוהג להימצא דרך קבע, לשאת או להחזיק נשק, לרבות נשק שניתן מטעם רשות ביטחון, להטריד את הנפגע בכל דרך ובכל מקום, לאיים עליו ולבלוש אחריו. 
צו למניעת הטרדה מאיימת מוגבל בזמן ע"פ החוק וניתן להאריך אותו לתקופות נוספות שייקבעו בהתאם לחוק וע"פ שיקול דעת בית המשפט.
צו הרחקה במסגרת תביעה לצו מניעה:
במסגרת תביעה לצו מניעה ניתן לבקש מבית המשפט או מבית הדין צו הגנה/ הרחקה האוסר על הצד הפוגע להתקרב לצד הנפגע וסביבתו וכן מתן הוראות נוספות הקשורות לעניין. כמו כן, ניתן לקבל צו האוסר על מי מהצדדים לנהוג בדרך מסוימת בהתאם לנסיבות המקרה. בנוסף, ניתן לבקש צו מניעה זמני, וזאת עד להכרעת ביהמ"ש בתביעה לצו המניעה הקבוע או עד להחלטה אחרת של בית המשפט. 
צו הרחקה בהסכמה:
בנוסף לכל האמור לעיל חשוב לציין, כי לעיתים קרובות, במקרים בהם מונחת בקשה לצו הרחקה בין בני משפחה על שולחנו של בית המשפט לענייני משפחה בודק בית המשפט האם ניתן להביא את הצדדים להסכמות בנושא ואף להורות בהסכמת הצדדים כי צו ההרחקה יעמוד בתוקפו מבלי שאף אחד מהצדדים יודה בטענות אשר נטענו במסגרת הליך זה. 
כמו כן, ניתן להסכים כי יינתן צו הרחקה הדדי המורה לשני הצדדים שלא להתקרב האחד לשנייה ו/או ליצור קשר האחד עם השנייה.  
כלומר, בית המשפט לא מברר את הנושא לעומקו של עניין אלא נוקט במשנה זהירות, שכן אם קיים חשש לאלימות במשפחה בגין אירוע זה או אחר, ייתכן והאירוע יחזור על עצמו ואף יותר מפעם אחת ומשכך, ועל מנת למנוע חיכוכים בתוך המשפחה ו/או הסלמת הסכסוך, כמו גם הנזקים העלולים להיגרם לילדים אשר עדים לאלימות כזו או אחרת ולמתח השורר בין בני זוג, הרי שככל שמגיעים להסכמה בין הצדדים (בסיוע בית המשפט ובסיוע באי כוח הצדדים), ניתן להותיר את צו ההגנה/הרחקה כפי שהוא בהסכמה ומבלי להודות באי אלו טענות שנטענו ו/או שניתן לקבוע כי צו ההגנה/הרחקה יהיה לצו הדדי כך שלשני הצדדים יהיה אסור ליצור קשר ולהתקרב האחד לשניה וניתן גם להגביל זאת בזמן בהתאם להסכמת הצדדים. 

מה עושים במקרה של בקשה טקטית למתן צו הרחקה – המבוקשת על מנת לנסות ולמנוע קשר עם הילדים ו/או משמורת משותפת: 

לצערנו הרב, לעיתים בעלי דין עושים שימוש לרעה בהליכי משפט ובין היתר פונים למשל בבקשות לצו הרחקה, כאשר למעשה המטרה האמתית היא להרחיק את ההורה האחר מהילדים ו/או למנוע קיום הסדרי ראיה / זמני שהות של ההורה עם הילדים ו/או למנוע את הסיכויים לפסיקת משמורת משותפת. 
במקרים כאלה חשוב לציין, כי כאשר קיימים ילדים משותפים למשל, יש לעמוד על כך כי למרות צו ההרחקה שיינתן בין אם בהסכמה ובין אם לא בהסכמה, הרי שעל הצו לציין כי הדבר לא יפגע בזמני השהות של מי מההורים עם הילדים ולצורך כך ניתן אף להורות על התקשרות מינימאלית בין ההורים, לעיתים רק בהודעות טקסט שאפשר גם לתעד, וזאת ניתן לעשות אף באופן מוגבל הן מבחינה מספרית והן מבחינת התוכן שיהיה רלבנטי אך ורק לגבי הילדים ו/או זמני השהות עמם. באופן זה, ניסיון לקבל צו הרחקה על מנת למדר את אחד ההורים מהילדים ולמנוע את הקשר בין אחד ההורים לילדים אינו מועיל ומרוקן למעשה מכל תוכן. במקרים כאלה נקבע כי "תקשורת פונקציונאלית" בין ההורים מספיקה אף לצורך משמורת משותפת. 

לסיכום הדברים:

כאמור לעיל, הגשת הבקשות לצו מניעה/צו הרחקה, צו למניעת הטרדה מאיימת, צו הגנה וכיו"ב, כרוכה במילוי טפסים וחתימתם כנדרש ע"פ דין ובמתן תצהירים מאומתים וחתומים ע"י עו"ד. כמו כן ניתן לפעול בעניין צו הרחקה/הגנה ובכלל בנושא אלימות במשפחה כמפורט לעיל, באמצעות מגוון של דרכים, כאשר בחירת ההליך הנכון הינה משמעותית ועשויה להשליך באופן מהותי על המשך ניהול ההליכים. 
במסגרת ניהול ההליך בעניין הצו המבוקש וככל שלא מגיעים להסכמות בנושא יש צורך לרוב בקיום דיוני הוכחות הכולל את חקירת הצדדים ו/או עדים רלבנטיים וכן הגשת סיכומים בנושא לצורך הכרעת בית המשפט. 
לאור כל האמור לעיל, מומלץ כי בטרם נקיטת הליכים אלו יש להתייעץ עם עו"ד מנוסה בתחום, קשוב ובעל ניסיון אשר יטפל במקרה ברגישות, במקצועיות וביעילות.  

עו"ד הילה זוהר עוסקת מזה למעלה מעשור בייצוג בעלי דין וניהול הליכים מסוג זה של צו הגנה לרבות ובפרט צו הרחקה ו/או צו למניעת הטרדה מאיימת על כל סוגיהם וזאת הן בבתי המשפט והן בבתי הדין הרבניים, כמו גם במתן ייעוץ ראשוני כמובן לצורך הליכים אלו, לרבות במקרים דחופים הזקוקים למענה מידי ולמעשה "כעזרה ראשונה". 
בפסק דין מפורסם בנושא בו ייצגה עו"ד הילה זוהר אישה אשר עתרה למתן צו הגנה - צו הרחקה כנגד בן זוגה, בני הזוג לא היו נשואים וגרו זמן מה בדירה שבבעלות בן הזוג, יחד עם בנה החייל של האישה מנישואיה הקודמים. בעקבות אירוע אלימות בין בני הזוג, בו התערב גם בנה של האישה על מנת להגן על אמו מפני אלימותו של בן זוגה כלפיה, פנתה האישה באמצעות עו"ד הילה זוהר בבקשה למתן צו הגנה כנגד בן הזוג. לאחר ניהול חקירות והגשת סיכומים בנושא, הכריע ופסק בית המשפט הנכבד כי הוא נעתר לבקשת האישה למתן צו הגנה כנגד בן הזוג והרחיק בצו הרחקה את בן הזוג מביתו שלו למשך חודשים ארוכים, על אף שבן הזוג היה הבעלים הבלעדי בדירת המגורים ואילו האישה אשר לא הייתה לה כל בעלות בדירה נותרה להתגורר כאמור בדירה(!) 
פסק הדין פורסם וכן נלמד במסגרת לימודי משפטים והשתלמויות. 
הנכם מוזמנים לפנות אל משרד עו"ד הילה זוהר לקבלת ייעוץ אשר יסייע לכם לבחור את הדרך וייצוג בניהול ההליכים, במידת הצורך, באופן היעיל, המקצועי והנכון ביותר עבורכם.