התערבות בית המשפט בחלוקת הרכוש בין בני זוג - חלוקה "שוויונית" ולא שווה - מתי ומדוע?
האם תמיד הרכוש יחולק שווה בשווה בין בני זוג?
לעיתים, בנסיבות מיוחדות, הרכוש לא יחולק בצורה שווה אלא בצורה שוויונית, כלומר בצורה צודקת יותר. סעיף 8 לחוק יחסי ממון בין בני זוג
מקנה לבית המשפט ולבית הדין הרבני שיקול דעת באשר לחלוקת הרכוש באופן לא שווה על פי קריטריונים שונים, וזאת בבסיס, בהיקף ובמועד האיזון. כך למשל, במקרים של: פער בכושר ההשתכרות של בני הזוג, בגידה, אלימות, הברחת רכוש, אי עמידה בתשלום המזונות שנפסקו, כאשר תרומת בן הזוג לבית הייתה מינורית, הרי שבית המשפט עשוי לפסוק על פי "צדק חלוקתי" ולהעניק לבן הזוג שבהתנהגותו נרשם טעם לפגם, פחות ברכוש, או להעניק לבן הזוג החלש מבחינה כלכלית והתפתחותית חלק גדול יותר ברכוש ובכך יוצר חלוקה שוויונית צודקת.
התערבות בית המשפט בחלוקת הרכוש כך שלא תהא חלוקה שווה בין הצדדים אלא חלוקה "שוויונית" צודקת-
התערבות בבסיס האיזון סעיף 8 (1):
ס' 8(1) לחוק מעניק לביהמ"ש סמכות "לקבוע נכסים נוספים על המפורטים בסעיף 5 ששוויים לא יאוזן בין בני הזוג". סעיף זה נועד להוציא / להפחית נכסים ממסת הנכסים שיש לאזנם.
כך למשל, אם בניה"ז הסכימו כי שוויו של נכס מסוים לא יאוזן ביניהם, אך לא העלו הסכמתם בכתב כדרישת ס' 5(א)(3) לחוק, בית המשפט עשוי לצמצם את אותו נכס ממסת שווי הנכסים, במידה והמבקש יוכיח בראיות חיצוניות, כי בניה"ז הסכימו שאותו נכס/שוויו לא יאוזן ביניהם.
ס' 8 (4) מעניק לבית המשפט סמכות "לקבוע שאיזון המשאבים לא יתייחס לנכסים שהיו לבני הזוג בזמן פקיעת הנישואין אלא לנכסים שהיו להם במועד מוקדם יותר שיקבע". קרי, יתכן והיה נכס לצדדים שבציר הזמן עד לפקיעת הנישואין הוברח, נמכר או בוזבז ע"י אחד מבניה"ז אזי עשוי ביהמ"ש לקבוע כי שווי הנכס יאוזן במסגרת סל מסת הנכסים, וזו הדעה הרווחת בפסיקה.
התערבות ביחס האיזון – סעיף 8 (2):
ס' 8(2) מעניק לביהמ"ש סמכות להתערב ביחס האיזון כך שלא יהיה מחצה על מחצה, אלא לפי יחס אחר שיקבע. בפרשת בן אהרון ביהמ"ש חיווה דעתו כי סעיף זה מאפשר לערוך "חלוקה שוויונית", בניגוד לחלוקה שווה (מחצית-מחצית). כך, עשה ביהמ"ש שימוש בס' 8(2) לחוק והותיר בידי האישה הזכויות שצברה במקום עבודה, חלף חלוקתם בין בניה"ז, לאור הברחת כספים והסתרת רכוש ע"י הבעל.
בע"מ 617/07 נקבע כי לאור העובדה שבשכלול מסת הנכסים, לרבות נכסים עתידיים, אין פער חריג בין בניה"ז לא יעשה שימוש בס' 8(2) שנועד רק למקרים חריגים.
התערבות במועד האיזון - סעיף 8(3):
ס' 8(3) לחוק מסמיך את ביהמ"ש לקבוע מועד איזון שווי נכסים מוקדם ממועד פקיעת הנישואין. השיקול הדומיננטי, במקרה של פירוד ממושך בפועל וכן יצירת מערכת יחסים זוגית חדשה. שיקול נוסף נוגע לשאלת האשם באי פקיעת הנישואין, קרי הבעייתיות בחוק בדבר סירוב בן זוג להתגרש ומניעת או עיכוב ביצוע איזון המשאבים. השימוש בסעיף זה עשוי להיות מוצדק מקום בו צד שמנע את פקיעת הנישואין ייהנה מפרי מחדלו, אך לעיתים אין זהו אלמנט שיש בו השפעה והכל עפ"י נסיבות המקרה.
"נסיבות מיוחדות" המצדיקות התערבות בית המשפט עפ"י סעיף 8 לחוק;
כאמור, התערבות עפ"י ס'8 המאפשרת סטייה מההסדר הקבוע לאיזון משאבים, תיעשה רק בהתקיימות נסיבות מיוחדות, וכל מקרה יידון לגופו. בין היתר הוכרו נסיבות מיוחדות הרלבנטיות לעניינו, וכדלקמן;
פירוד ממושך
–ככל שהפירוד יהיה ממושך יותר ביחס למשך תקופת נישואי הצדדים, כך יהיה מוצדק לעשות שימוש בסמכויות המיוחדות, בניגוד לפירוד קצר.
הפרת אמון
– הקשורה ברכוש בד"כ ושאינה בגידה, עשויה לפעול לחובת בן הזוג שהפר האמון.
חריצות לעומת בטלנות- למשל, בן זוג צבר על שמו זכויות סוציאליות במקום עבודתו בעוד שהאחר התבטל במפגיע מעבודה, וכפועל יוצא לא נצברו על שמו זכויות. ובפרט, כאשר הבטלה נעשית במכוון שלא לשתף בן הזוג האחר בצבירת רכוש נוסף, לאחר שנוצר קרע בין בניה"ז ותוך עיכוב הגט.
חשש להברחת נכסים –
לרבות חשש ליצירת חובות אישיים של מי מבניה"ז נקבעו כ"נסיבות מיוחדות". כאשר בן הזוג מבריח נכסים בסמוך לתקופת הקרע או לאחריה ובמקביל מעכב מתן הגט, יש הצדקה להתערבות ביהמ"ש להקדמת מועד האיזון למועד בו טרם הוברחו הנכסים המשותפים והיקפם הריאלי נקבע עפ"י מועד מוקדם למועד פקיעת הנישואין. כן עשוי ביהמ"ש להתערב ביחס או בבסיס האיזון.
עיכוב של סידור הגט
– גישה אחת, סירוב בן זוג לסידור הגט כנסיבה המצדיקה את הפעלת ס' 8 לחוק לפחות בכל הנוגע לקביעת המועד הקובע לאיזון משאבים. ביהמ"ש המחוזי הביע דעתו ופסק:
"כאן עזב הבעל את הבית על מנת לחיות עם אישה אחרת. לכן סירובו למתן גט לא נבע מתוך רצון לשקם את יחסיהם. הוא לא טען מעולם כי פניו לשלום בית. כל השוקל שיקולים זרים בתקווה שהנתח שייפול בחלקו יהא גדול יותר, פועל בחוסר תום לב. המסר לציבור צריך להיות חד, חלק וברור, לפיו צד המבקש לנקוט בתכסיסים כדי למקסם את חלקו על חשבון שותפו לחיים, לא יזכה באהדת בית המשפט. משהגיע צד למסקנה כי השבר גדול הוא, עליו לנהוג בהגינות וליתן הגט מיד עם הדרישה, שאם לא כן לא יוכל לאחוז במקל בשני קצותיו".
גישה שנייה, היא שלא לייחס משקל לסירוב בן הזוג להתגרש, שכן "הסנקציה...מצויה בדין הדתי ובחוק אכיפת פסקי דין לגירושין, ואין להעתיקה להסדרי חלוקת רכוש בין בני זוג".
כאמור לעיל ביהמ"ש המחוזי דחה טענת בעל לפיה בשל סירוב האישה להתגרש יושפע איזון המשאבים.
סיכום הדברים:
פסיקת בית המשפט מלמדת על חוסר אחידותה לאור ניסיון בית המשפט לעשות צדק בכל מקרה ומקרה. במקרה אחד יקבע ביהמ"ש כי אין טעם בהתערבותו ואילו במקרה אחר תהא התערבות. ביהמ"ש בודק, עפ"י נסיבות המקרה היכן הצדק והאם נעשה עוול ברור לצד מסוים המצדיק התערבותו. לא בכדי, הותיר המחוקק שיקול דעת רחב להתערבות ערכאת השיפוט עפ"י ס' 8 שהרי בפניה מונחת מלוא התמונה בהקשר המשפחתי, החברתי, הכלכלי של אותם צדדים. שכן עיקר ס' 8 הוא שיקולי צדק וכלל מנחה נוסף השזור בפסיקה זו הוא שחוטא לא יצא נשכר, וזאת בפרט לאור הבעייתיות בחוק המקנה כוח לבן זוג השולט בכספים לעכב הגט על מנת להכניע הצד השני לתכתיביו ולצאת נשכר, בניגוד להסדר שקובע החוק ומטרתו.
בבחינת השיקולים בדבר נסיבות מיוחדות המצדיקות התערבות עפ"י ס' 8, תתכן בחינת הנסיבות המיוחדות המצוינות לעיל באופן שמשלב מכורח המציאות מספר נסיבות. ככל שירבו הנסיבות כך הסיכוי כי ביהמ"ש יפעיל סמכותו ויתערב עפ"י ס' 8 גדול יותר.
המידע המוצג במאמר זה הינו מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות תחליף לקבלת ייעוץ מקצועי ו/או חוות דעת משפטית. משרד עו"ד הילה זוהר ו/או מי מטעמו אינם נושאים באחריות בגין שימוש מכל מין וסוג שהוא הנעשה במידע האמור לעיל. ניתן לקבל ייעוץ מקצועי, מלא ומדויק בהתאם למקרה הספציפי בעניינכם באמצעות
יצירת קשר
עם משרד עו"ד הילה זוהר.
חזור למאמרים ומידע >