03-5478989
פסק דין מפורסם - בבית הדין הרבני (תיק 762734/12) 
חלוקת רכוש - פירוק שיתוף בבית - כריכה בתביעת הגירושין
 
עו"ד הילה זוהר ייצגה את הבעל אשר פנה באמצעות עו"ד זוהר לבית הדין הרבני בתביעה לפירוק שיתוף בבית מגורי הצדדים ובמיטלטלין. 
ב"כ האישה טען כי לבית הדין הרבני אין סמכות לדון בנושא הרכוש, שכן האישה פנתה קודם לכן בתביעת רכוש מטעמה לבית המשפט לענייני משפחה וזאת לטענתו בהתאם לבחינת מבחני הכריכה ו"מרוץ הסמכויות". 

עו"ד זוהר הגיבה על הדברים וטענה כי בשל העובדה כי לבית המשפט לענייני משפחה הוגשה ע"י האישה תביעה לפסק דין הצהרתי בעניין זכויותיה בכלל הנכסים בלבד ולא נתבקש על-ידה סעד אופרטיבי לפירוק שיתוף, אזי הסמכות לדון בעניין הפירוק לא ניתנה לבית המשפט לענייני משפחה, בפרט בנידונינו שהאשה טוענת כי אינה מעוניינת בגירושין וכי הינה רוצה לחזור לחיק בעלה אזי ברור כי בדבריה אלו היא מצהירה שאינה מעוניינת בפירוק שיתוף, על כן אין האישה יכולה לטעון כי בבקשתה בבית המשפט לענייני משפחה לפסק דין הצהרתי לשמירת זכויות  על פי חוק יחסי ממון ניתנה הסמכות לבית המשפ למשפחה לידון בפירוק השתוף. 
עו"ד זוהר הסתמכה בטענותיה על פסק דין קודם שניתן באותו עניין בתיק אחר שניהלה ובהתאם לכך ולכלל טענותיה של עו"ד זוהר פסק בית הדין הרבני כי עו"ד זוהר צודקת, כך בלשון בית הדין הרבני בפסק דינו וכי לאור הנימוקים של עו"ד זוהר (כמפורט לעיל) הסמכות לדון בעניין פירוק השיתוף נתונה לבית הדין הרבני בהתאם לתביעה שהוגשה מטעם הבעל ולא לבית המשפט למשפחה כפי שגם נכתב בפסה"ד של בית הדין הרבני בתיק הקודם בו ייצגה עו"ד זוהר ועליו הסתמכה גם במקרה זה. 
בית הדין הרבני הורה גם בפסק דינו על פירוק השיתוף בפועל בבית המגורים, כך שלא רק שטענות הבעל בעניין הסמכות התקבלו במלואן אלא גם תביעת הבעל לפירוק השיתוף התקבלה למעשה במלואה. 

חשוב להדגיש כי עולה מפסק דין זה, מעבר לטענות המשפטיות המפורטות לעיל הרי שבעל דין הטוען טענות סותרות, למשל כביכול מחד מעוניין בשלום בית ומאידך מעוניין בפירוק שיתוף בבית - אף אם מדובר בשתי ערכאות שונות בהן טוען טענותיו הסותרות (כל ערכאה בהתאם למה שנוח לו) אינו יכול להישען על טענות אלו אשר לא זו בלבד שלא יועילו לו אלא יזיקו לו ויחשפו את מעלליו וחסר תום הלב בה נוקט באופן שיעמוד לו לרועץ.    
 
יש לוודא היטב כי הטענות הנטעות הן בבית המשפט לענייני משפחה והן בבית הדין הרבני הן טענות קוהרנטיות שמתאימות לנסיבות העניין ולא חלילה טענו סותרות העלולות להזיק לבעל הדין גם בהמשך הדרך. 

פסק הדין פורסם בשל חשיבותו הרבה בכל הנוגע להתנהלות הצדדים וההשלכות הנובעות מכך, ניסיון בעל דין לעשות שימוש לרעה בהליכי משפט ו"לקפץ" בין ערכאות המשפט בהתאם למה שנוח לו, כשהוא טוען טענות סותרות ונוהג למעשה בבאופן הפוך מטענותיו שלו. 
פסק הדין מלמד כי בטרם בעל דין נוקט בצעדים מסוימים עליו לחשוב היטב בדבר כוונותיו ומטרותיו שכן דיני המשפחה, בניגוד לדינים האזרחיים, הם דיני נפשות ולכן דווקא ההסתמכות על הדינים וההלכות, גם אם הם פחות מוכרים וחריגים, לא תאפשר לבעל דין לטעון טענות כוזבות, שעה שהוא בפועל נוהג אחרת לחלוטין מטענותיו שלו. 

תיק 762734/12 פלוני נ' פלונית מיום 19.4.12 בבית הדין הרבני באשדוד, בפני כבוד הדיינים: הרב אברהם עטיא - אב"ד, הרב משה אמסלם - דיין, הרב יצחק רבינוביץ - דיין.
ב"כ הבעל – עורכת דין הילה זוהר
ב"כ האישה – עורך דין יוסי עקיבא