משמורת ילדים והסדרי ראייה / זמני שהות – טובת הילד מעל לכל
על פי אילו קריטריונים נקבעים משמורת והסדרי ראיה / זמני שהות?
העיקרון המנחה את ערכאות המשפט כמו גם את העובד/ת הסוציאלי/ת ואת פקיד/ת הסעד מטעם הרווחה, שנותנים המלצותיהם בנושאים אלו, הוא "עיקרון טובת הילד", והוא האינטרס הגובר על הכל לרבות ובפרט אינטרס ו/או רצון מי מההורים. עיקרון טובת הילד זכה בהלכה הפסוקה לכינוי "עקרון על ומנחה", שכן הוא מעל הכל ומנחה את כל הגורמים המעורבים לרבות ערכאות המשפט באשר הן להכריע על פי טובת הקטין בראש ובראשונה.
כמו כן, בישראל ע"פ הדין קיימת חזקה המכונה
"חזקת הגיל הרך", לפיה ילדים עד גיל
6 יהיו במשמורת האם, אלא אם כן נמצא כי האם אינה בעלת
מסוגלות
הורית (בשל התנהגות רשלנית ממש כלפי הקטין או בשל מחלת נפש או התמכרות לסמים או אלכוהול וכיו"ב). כיום, בעקבות המגמה להורות שווה, שהיא למעשה מובילה לקיום "משמורת משותפת" קיימים לא מעט מקרים בהם גם אבות זכו למשמורת על ילדים מתחת לגיל
6.
חזקת הגיל הרך יוצרת בעיה שכיחה לפיה לאור העובדה כי ילדים מתחת לגיל 6 מצויים במשמורת האם מתרגלים לכך משך השנים ונוצר סטטוס קוו שתואם את טובת הילדים להישאר במשמורת האם ולכן הנטיה להותיר את הילדים במשמורת האם אף לאחר הגיעם לגיל 6, מה גם שפניה נוספת לבית המשפט לאחר הגיע הילדים לגיל 6 עשויה "לפתוח מחדש" למעשה את הסכסוך בין הצדדים ו/או להסלימו דבר אשר ממילא עומד בניגוד לטובת הקטינים וכמובן שאינו מיטיב עם מי מההורים וכן אף כרוך בעלויות כספיות גבוהות בגין הוצאות משפט, אגרות, תשלום למומחים במידת הצורך ושכר טרחת עורך דין. בשנים האחרונות נשמעו קריאות רבות לביטול חזקת הגיל הרך ואף ננקטו צעדים משמעותיים לצורך כך, אך נכון לעתה חזקת הגיל הרך לא בוטלה. יחד עם זאת, בתי המשפט בפסיקתם אינם מייחסים משקל רב לחזקת הגיל הרך כפי שנהוג היה בעבר ויש קריטריונים רבים אחרים אשר נבחנים במסגרת ניהול ההליכים המשפטיים בנושא משמורת קטינים וזמני שהות עמם עד להכרעת בית המשפט או בית הדין בנושא.
לעיתים קרובות מכריע בית המשפט או בית הדין באופן זמני בלבד בנושא משמורת הילדים -
"משמורת זמנית"
וזאת עד לבירור מלוא טענות הצדדים לעומק תוך בחינת מכלול הקריטריונים והראיות לרבות ובפרט באמצעות מומחים מטעם בית המשפט ורק לאחר מכן מכריע בית המשפט או בית הדין בנושא משמורת הילדים וזמני השהות עמם בפסק דין מנומק מטעמו בנושא.
בבחינת הנסיבות לצורך ההכרעה בנושא משמורת הילדים וזמני השהות עמם נבחן, בין היתר, הקשר בין ההורים לילד ובין ההורים עצמם, המעורבות של כל אחד מההורים בחיי הילדים, זמינותם לילדים, התקשורת שלהם עם הילדים והיכולת לטפל בהם, לחנך אותם, להפעיל סמכות הורית כנדרש וכיו"ב. חשוב לציין, כי אם נמצא כי אחד ההורים מסית את הילדים כנגד ההורה האחר, במטרה לחבל בקשר של ההורה האחר עם הילדים הדבר עשוי להוות בסיס לקביעה כי אותו הורה מסית לא יהיה הורה משמורן לילדים לאור העובדה כי תפקיד ההורים הוא בין היתר לשמר ולטפח את הקשר של הילדים עם ההורה האחר למען טובת הילדים ורווחתם שכן הילדים זקוקים לדמות אמהית ודמות אבהית גם יחד לצורך התפתחותם הפיזית, הרגשית והנפשית.